Ph.D Workshop

29/04/2014 - 14:15

1. קוריאט נועם: מערכות מידע

 

Insourcing of IT Workers:  a Win-Win Strategy

Economic analysis of IT units in Israeli Governmental Offices

 

Abstract

Corporate Social Responsibility (CSR) is a policy and practices of corporate responsibility for the common good. It might take the form of donations, environmental responsibility or socially related investments.  However, CSR can also be an in-house strategy regarding all the Human Resources (HR) of the company, making them part of the "common good" by a fair employment.  In this manner, employment contracts can be regarded both as CSR and Business Ethic issue (BE).  Treating your employees in a respectable way represents the most basic form of corporate responsibility and respectable ethics.

The chapter brings an economic analysis illustrating that applying fair and moral HR practices, particularly favoring internal employment (insourcing) over external employment (outsourcing), is consistent with CSR and serves the primary corporate goal, increasing its value. Insourcing is thus a win-win strategy, where in addition to CSR and BE aspects, it has a direct impact on the company's achievements.

 

Knowledge Sharing Motivation among IT Personnel:

Integrated Model & Implications of Employment Contracts

Abstract

The existing research literature suggests that six main factors influence the collaborative behavior of workers. Collaborative behavior has a crucial impact on the thriving of an organization and its human capital, being a necessary condition for motivating workers to share and exchange their knowledge. The relevant factors are: The workers' identification with the organization; self, means and external efficacy; human resource management practices; perceived organizational support. While previous studies have dealt with these factors as sub-groups, the current study proposes and tests an integrative model that combines all of them, and adds a new factor: Employment contract. The model was validated on IT workers from several sectors.

 

מתדניינת: חלפון רחל

 

 

2. דוידסקו מיכל: מימון

                       

קבלת החלטות בייצור תרופות וברכישתן

Decision Making in the Production and

Purchasing of Drugs

תקציר

קופות החולים נדרשות לפעול במסגרת תקציב נתון וכדי לעמוד במסגרת התקציב, על הקופות להפעיל מנגנוני פיקוח ובקרה על כמויות התרופות הנצרכות.

סל התרופות הולך ומתרחב מדי שנה. תרופות חדשות נכנסות לסל ולתרופות קיימות מתווספות פרזנטציות.  אולם, במקרים לא מעטים תרופות שנכנסות לסל ומשווקות בקופות החולים אינן מגיעות לכמות הצריכה הצפויה וזאת משום שהחולים גילו אי היענות והתקשו ליטול אותן או שהרוקחים הנדרשים להכין הכנות רוקחיות מהן נתקלים בקשיים. מקרים כאלו גורמים לבזבוז מקורות.

במרבית המקרים בהם החולים מגלים אי היענות לטיפול התרופתי הרוקח הקהילתי, בנוסף לרופא המטפל, נדרש לתווך בינם לבין יצרני התרופות וקופות החולים ולהדריך את החולים  כיצד להשתמש נכון בתרופה.

למרות זאת יש מקרים בהם צריכת התרופה אינה עומדת בתחזית משום שלא קיבלה את תמיכת הצוות הרוקחי או שהתגלה פגם שהם חשפו.

הועדה הלאומית לגיבוש תפיסת הרוקחות בישראל משנת 2001 הידועה בשם "ועדת בניטה", קבעה המלצות לתפיסת הרוקחות בישראל, וביניהן הגדירה את תפקיד הרוקח כאחראי בין השאר על מתן ייעוץ ומידע תרופתי לרופא ולמטופל ליצירת התאמה אופטימאלית של הטיפול למטופל. המלצות הוועדה לא אומצו ע"י משרד הבריאות אולם היוו יסוד להגדרה מחודשת של תפקיד הרוקח, לאור הצרכים המתעוררים בשוק התרופות והנחיצות הגבוהה של הרוקח במערכת הבריאות.

הרוקח הקהילתי חשוף לאוכלוסיית חולים מגוונת ומהווה גורם משמעותי בקידום מערכת הרפואה. המגע של הרוקח עם החולים והידע שברשותו הופכים אותו לנכס למערכת הבריאות. כיום הרוקח משמש בעיקר כצינור להעברת ידע מהרופא, מהרגולטור או מחברות התרופות אל המטופל במטרה למקסם את איכות הטיפול בו.  לאור הכרתו את אוכלוסיית המטופלים ואת צרכיהם ולאור חשיפתו למאפיינים חברתיים תרבותיים של החולים יש מקום לבדוק אם ניתן לנצל אותו להעברת ידע גם מצד המטופלים אל הגופים השונים בכדי לשקף נכונה את צד הביקוש.

אני מניחה שאיכות הטיפול היא פונקציה של מספר גורמים וביניהם הקשב לרוקחים, מגבלות התקציב והחלטות הצוות המטפל. איכות הטיפול משפיעה על היכולת להשיג בצורה טובה יותר את יעדי מערכת הבריאות ולשפר את שביעות רצון הציבור.

מטרת המחקר היא לבדוק כיצד יכול הרוקח הקהילתי לתרום לתכנון ולפיתוח של תרופה בצורתה הסופית על מנת למנוע מקרים בהם התרופה יוצאת לשוק והכמות המבוקשת אינה עומדת בצפיות. כאשר הכמות המבוקשת אינה עומדת בציפיות נגרמים נזקים כלכליים למערכת הבריאות. קופות החולים והגופים הממשלתיים מבצעים משא ומתן על מחירי תרופות, ואלו מבוססים על כמויות שהם מתחייבים לרכוש.  אי עמידה בהתחייבויות לגבי הכמויות הנרכשות עשויה להביא להוצאות נוספות.

השערת המחקר היא שהקשב לרוקחים הוא חיוני לצורך קבלת החלטות בייצור ובשיווק תרופות ואריזתן באופן אופטימלי.

 

מתדיין: יוסף רויטל

 

 

.